במשך עשרות שנים היה ברור לנו כי חשיפה לשמש עלולה לגרום לסרטן העור מסוג מלנומה. למרות זאת, לעיתים ביטוח לאומי ומשרד הבטחון (כשמדובר באנשי צבא / משטרה), לא מכירים במחלת המלנומה כתאונת עבודה או כפגיעה עקב השירות. ננסה להבהיר את המצב המשפטי בעניין.
מלנומה שהתגלתה באזור חשוף לשמש (פנים, ראש, ידיים, ולעיתים גב, בטן רגליים – בהתאם לסוג העבודה והלבוש), מקובל לשייכה לחשיפה התעסוקתית, בעיקר אם זו היתה במשך שנים.
במקרה של מלנומה באזור שאינו חשוף לשמש, כמו למשל באזור איברים אינטימיים, בבית השחי או בבטן למי שעבד בלבוש מלא – יש מחלוקת בין המומחים.
קיימת אסכולה שסוברת כי עצם העבודה בחשיפה לשמש עשויה לגרום למלנומה בכל מקום בגוף – בגלל אותה חשיפה, וקיימת אסכולה רפואית שאומרת שרק מלנומה באזורים שנחשפו ישירות לשמש יכולה להיות מוכרת עקב החשיפה. אז איך להכריע?
הפסיקה מציינת כי במקרים בהם יש שתי אסכולות רפואיות אין לצפות שבית משפט יכריע מה האסכולה הרפואית הנכונה, שכן אין לצפות להכרעה של משפטן, בסוגיה רפואית בה יש מחלוקת בין מומחי הרפואה. לכן די בכך שהוכח כי קיימת אסכולה מוכרת המיטיבה עם הנכה / המבוטח כדי להכיר בו. במקרים אלה, בהם נדחתה תביעה מומלץ להגיש לבית הדין תביעה להכרה, להראות שקיימת אסכולה מיטיבה ודי בכך כדי לזכות בהכרה בתביעה לקשר סיבתי בין החשיפה התעסוקתית לבין המחלה. הכרה זו עשויה להוביל לקבל מענק חד פעמי או קצבה חודשית לצמיתות – לפי העניין.
コメント