בתקופה שבין שנות ה-40 עד שנות ה-60 של המאה העשרים, נתנה המדינה טיפולים בהקרנות לצורך ריפוי או מניעת מחלת הגזזת, לעולים חדשים. ההקרנות ניתנו בישראל ומחוץ לישראל, כחלק מההכנה לעלייה, על ידי הסוכנות היהודית, קופות החולים, בי"ח הדסה ועוד.
לאחר שנים התגלה כי מי שעבר הקרנות כאמור סובל פעמים רבות מפגיעות רפואיות שונות, הכוללות בין היתר גידולים סרטניים באזור הראש והצוואר, וביניהם גם סרטן עור מסוג BCC.
מי שנפגע עקב הקרנות הגזזת ואובחן עם נגעי BCC באזור הראש והצוואר יכול להגיש תביעה להכרה בו כנפגע גזזת למרכז הלאומי לנפגעי גזזת שנמצא בתל השומר.
הליך התביעה כולל בחינה עובדתית ע"י ועדת מומחים שתקבע האם התובע קיבל טיפול בהקרנה כנגד מחלת הגזזת; ולאחר מכן ועדה רפואית (דרג ראשון ודרג עררים) שתקבע את הנכות המתאימה לתובע.
יצוין כי תובע שהוכר והוחמר מצבו, יכול להגיש תביעה להחמרת מצב למרכז הלאומי לנפגעי גזזת. טיפולי הגזזת גרמו לשורה של פגימות, בהן כאמור נגעים בעור, גידולים שונים בראש, הקרחה, בעיות נפש ועוד.
האם מי שהוכר כנפגע גזזת וקיבל נכות בגין BCC יוכל להיות מוכר גם כנפגע עבודה עקב אותו BCC ולקבל לכאורה כפל תגמולים?
התשובה היא חיובית. הענה היא כי הטיפולים בגזזת מפעם גרמו לאדם להיות בעל נטייה וסיכון לפתח BCC ולכן יש להכיר במחלה זו בשל הגזזת ולהעניק לו תגמולים. ויחד עם זאת, העבודה שלו במהלך השנים בחשיפה לשמש היא זו שתרמה לכך שה-BCC יפרוץ. כלומר יש שני גרומים למחלה – הטיפולים בילדות והחשיפה התעסוקתית לשמש, ועל כן יש להכיר בו גם כנפגע עבודה.
בפועל אנשים מוכרים בגין BCC בו זמנית הן כנפגעי גזזת והן כנפגעי עבודה, ומקבלים תגמולים במקביל ובמצטבר זה לזה (ראה גם מאמר נפרד העוסק בשאלה זו).
Kommentare