הקשר בין התגמול לבין ירידה בשכר.

פעמים רבות עובדים שנפגעו בעבודתם סובלים מעבר לפגיעה הגופנית גם מירידה בשכר כתוצאה מהפגיעה. ניקח לדוגמה עובד החשוף לשמש, שעקב עבודתו אובחן עם נגעים בעור והומלץ לו על ידי הרופא המטפל לצמצם החשיפה לשמש. אותו עובד אינו יכול להמשיך ולבצע את תפקידו ועל כן יצמצם את שעות העבודה הכוללות במקרה הטוב, או יפוטר במקרה הפחות טוב.

בנוסף לכך, כל נפגע עבודה, גם מי ששכרו לא נפגע כלל, זכאי להכרה ולתגמול חד פעמי או לקצבה חודשית, בהתאם לדרגת נכותו הרפואית.

תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי מאפשרת לוועדה הרפואית לקבוע דרגת נכות גבוהה יותר לנפגע עבודה שעקב הפגיעה שהוכרה חלה ירידה בשכרו. בבחינת הפעלת תקנה 15 יבדוק המוסד לביטוח לאומי את הקריטריונים הבאים:

א. האם הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו.

ב. האם הנכות הביאה לירידה בהכנסות הנפגע, ולא לזמן מוגבל.

כמו כן, ירידה בהכנסות המצדיקה הגדלת דרגת נכות חייבת לקיים 3 תנאים בו זמנית:

1. הירידה בהכנסות היא כתוצאה ישירה מהפגיעה ולא מסיבות אחרות

2. הירידה בהכנסות היא ניכרת – ירידה של 20% ומעלה

3. הירידה בהכנסות היא קבועה, לא לזמן מוגבל.

בפועל במידה שהוועדה הרפואית מוצאת כי למבוטח יש ירידה בשכר וניתן לייחס זאת לפגיעתו – תקנה 15 מופעלת. למשל לכדורגלן מוכשר שנפגע ברגליו ומוסיף להתפרנס כשחקן כדורגל, אבל עקב פגיעתו הוא מצטיין פחות ושכרו ירד, תופעל תקנה 15 ודרגת נכוו לצורך קבלת פיצויים תועלה.

בהפעלת תקנה 15 הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה בעד מחצית מזו שקבעה הוועדה, כלומר הפעלת התקנה ב-1/4, 1/3, 1/2.

לצורך מתן הסבר ניקח דוגמה: עובד שטח בחברת מקורות שהוכר כנפגע עבודה עקב נגעים בעור, והועבר לאחר אבחנת הנגעים לתפקיד משרדי בשכר נמוך יותר. ועדה רפואית התאימה עבורו נכות בשיעור 10%. נקבע כי הפגיעה בעור היא זו שגרמה לירידה בהכנסתו מאחר והוא לא יכול עוד לעבוד בשמש, והוחלט להפעיל תקנה 15 במחצית. אם כן לדרגת הנכות תתווסף מחצית הנכות כך שדרגת הנכות תועלה מ-10% ל-15%, והתגמול יוגדל בהתאמה.